משנה: אֵימָתַי אָֽמְרוּ תּוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים כַּבִּיכּוּרִים. בִּזְמַן שֶׁהִיא בָאָה מִן הָאָרֶץ. וְאִם אֵינָהּ בָאָה מִן הָאָרֶץ אֵינָהּ כַּבִּיכּוּרִים. וּלְמָה אָֽמְרוּ הַבִּיכּוּרִים כְּנִכְסֵי כֹהֵן. שֶׁהוּא קוֹנֶה מֵהֶם עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵיאָה וּבַעַל חוֹב נוֹטְלָן בְּחוֹבוֹ וְהָאִשָּׁה בִּכְתוּבָתָהּ כְּסֵפֶר תּוֹרָה. 13a וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין נוֹתְנִין אוֹתָן אֶלָּא לֶחָבֵר בְּטוֹבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נוֹתְנִין אוֹתָם לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְהֵם מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן כְּקָדְשֵׁי חַמִּקְדָּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יהודה אומר אין נותנין אותן אלא לחבר בטובה. דס''ל דבכורים כקדשי הגבול הן וחכמים אומרים דכשאר קדשי מקדש הן הואיל ונכנסין הן לבית ונותנין אותן לאנשי המשמר והן מחלקין ביניהן וכדפליגי ג''כ לעיל בפ''ד דחלה בהלכה ח' והלכה כחכמים:
וספר תורה. וכן קונה מהם ס''ת ואע''ג דאינו יכול למכרה שאין מוכרין ס''ת אלא לאלו דברים שנשנו בגמרא בהסוגיא:
שאדם קונה מהן עבדים וכו'. דאף במעשר שני אמרו דאלו אין ניקנין ממנו מבכורים שהן כנכסי כהן ניקנין:
מתני' ולמה אמרו. לענין מאי אמרו הבכורים כנכסי כהן כדתנן בריש פרק דלעיל:
תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלְאָבְיו אֵינוֹ רוֹאֶה סֵימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם. וְכָל הַמְּקַייֵם סֵפֶר תּוֹרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר הוֹן וְעוֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך כיצד מפרישין וסליקא לה מסכת דבכורים וכולא סדרא דזרעים ברחמיו מרובא וסייעתא דשמיא טובא
תני המוכר ס''ת של אביו. אפי' של אביו ומפני ששנינו שאע''פ שהניח אביו ס''ת מצוה על האדם שיכתוב לו ס''ת משלו וזה שכתב לו ס''ת לעצמו ורוצה למכור את של אביו מ''מ אינו רואה סימן ברכה לעולם וכל המקיים ספר תורה בתוך ביתו גם לזה שהניח אביו עליו הכתוב אומר הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד:
תַּנֵּי. הַמַּדִּיר אֶת בְּנוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה מוּתָּר לְמַלּוֹת לוֹ חָבִית שֶׁלְמַיִם וּלְהַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף לוֹקֵחַ לוֹ חֲפָצָיו מִן הַשּׁוּק. וּפְלִיגִין. כָּאן בְּאִישׁ כָּאן בְּאִשָּׁה. אִם הָיָה אָדָם מְסוּייָם עָשׂוּ אוֹתוֹ כְאִשָּׁה. מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁהִדִּיר אֶת בְּנוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלוֹפְתָּא וְהִתִּיר לוֹ לְמַלְאוֹת חָבִית שֶׁלְמַיִם וּלְהַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם היה אדם מסוים. וחשוב עשאו אותו כאשה לחפצים הצריכין לו:
ופליגין. ושואל הש''ס אם פליגי וקאמר דלא פליגי אלא כאן באיש כאן באשה שהאשה היא צריכה אף לחפצים להתקשט בהן כדי שיקפצו עליה לישא אותה:
לתלמוד תורה. שאם לא ילמוד יהא מודר הנאה ממנו אפילו כן מותר למלאות לו וכו' מפני חייו:
תני. בתוספתא דנדרים:
הלכה: רִבִּי יַנַּאי בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר וָוא. שָׁאֲלוּ אֶת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מָהוּ שֶׁיִּמְכּוֹר אָדָם סֵפֶר תּוֹרָה לִישָּׂא אִשָּׁה. אָמַר לוֹן אִין. לִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹן אִין. מִפְּנֵי חַייָו. וְלֹא אֲגִיבוֹן. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר וָוא. שָׁאֲלוּ אֶת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מָהוּ שֶׁיִּמְכּוֹר אָדָם סֵפֶר תּוֹרָה לִישָּׂא אִשָּׁה. אָמַר לוֹן אִין. לִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹן אִין. מִפְּנֵי חַייָו לֹא שֲׁאָלוּן וְלֹא אֲגִיבוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה נִיחָא. לֹא שֲׁאָלוּן וְלֹא אֲגִיבוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. אִן שֲׁאָלוּן לֵיהּ לָמָּה לֹא אֲגִיבוֹן. כִּי אָתָא רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מוֹכֵר הוּא אָדָם לִישָּׂא אִשָּׁה וְלִלְמוֹד תּוֹרָה וְכָל שֶּׁכֵּן מִפְּנֵי חַייָו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ר' יוסי בשם ר' חייא בר ווא וכו'. גרסינן דהוא חבירו של ר' יונה ובר פלוגתיה ופליגי בהא דקאמר ר' חייא בר ווא דשאלו את רשב''ג וכו' וכדקאמר לקמן על דעתיה דר' יוסי וכו':
ולא אגיבון. לא השיב להן כלום על זה ור' יונה קאמר דלא שאלון לזה מרשב''ג כלל והלכך קאמר הש''ס דלר' יונה ניחא דמפני שלא שאלו ממנו לזה לא השיבן אבל לדעת דר' יוסי אם שאלון ליה למה לא השיבן אלא דהעיקר כר' יונה וכן כי אתא ר' חנניה וכו' קאמר בהדיא דכ''ש מפני חייו:
מפני חייו. שיתפרנס מותר למכור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source